הקול האנושי – דיבור ושירה

הגרון (קופסית הקול, הלרינקס) ממוקם מעל לקנה הנשימה, ואחראי להפקת קול, מעבר אוויר בעת נשימה והגנה על אברי הנשימה בעת בליעה.
מיתרי הקול בגרון הינם שני איברים בעלי יכולת לויברציה (רטט), אשר מתבצעת כאשר שכבת אפיתל דקה נעה על פני שכבות הליגמנט והשריר המרכיבות את המיתר.
המרווח בין מיתרי הקול (המפתח הגלוטי) – בנשימה מיתרי הקול נפתחים ובדיבור ובליעה הם נצמדים.

לשם הבנת פתולוגיות ומחלות בגרון יש להבין קודם מהו המנגנון התקין.

הקול האנושי כפי שנשמע לאוזנינו מופק למעשה משילוב של מספר מערכות:

  1. הפקת צליל בסיסי – באמצעות רטט של מיתרי הקול בגרון.
  2. תהודה – הקול המופק בגרון מוגבר ומעובד באמצעות אברי התהודה – לוע, חלל הפה ומעברי האף. אברי התהודה למעשה מספקים את הקול המזוהה של כל אדם.
  3. הגיה (ארטיקולציה) – אברי ההיגוי – הלשון החך והשפתיים, מייצרים מילים.

כיצד מופק קול בגרון?

  1. עמודת לחץ אוויר מועברת אל מיתרי הקול.
  2. אוויר ננשף מן הראות לכיוון מיתרי הקול בפעולה מתואמת של הסרעפת, שרירי הבטן, שרירי החזה וכלוב הצלעות.
  3. ויברציה מחזורית של מיתרי הקול:
    מיתרי הקול נצמדים זה לזה, בפעולה מתואמת של סחוסי הגרון השרירים והעצבים.
    אז מתרחש מחזור הויברציה של רירית מיתרי הקול שוב ושוב. מחזור ויברציה אחד הוא כדלקמן:
  • עמודת לחץ האוויר פותחת את החלק התחתון של מיתרי הקול
  • עמודת לחץ האוויר ממשיכה לנוע כלפי מעלה, לכיוון החלק העליון של מיתרי הקול ופותחת את הקצה העליון של מיתרי הקול.
  • הלחץ הנמוך שנוצר מאחורי עמוד האוויר המהיר יוצר “אפקט ברנולי” אשר גורם לחלק התחתון של מיתרי הקול להיסגר, ואחריו לחלק העליון.
  • סגירת מיתרי הקול חותכת את עמודת האוויר ומשחררת מנה של אוויר במהירות
  • מחזור חדש מתחיל, מנות האוויר המהירות שנוצרו על ידי מחזורי רטט חוזרים מייצרות את הקול הבסיסי.

להגברת עוצמת הקול – הגברת כמות האוויר שמגיעה מהראות.

ליצירת קול יותר גבוה – הגברת מספר מחזורי הרטט בדקה, ואכן לקול גברי תדר נמוך יותר ( 110 מחזרים לדקה, 110Hz) ולקול נשי תדר יותר גבוה (180-220Hz).

לתנועה שנוצרת ברירית מיתרי הקול במחזור הויברציה קוראים הגל המוקוזלי. כל שינוי שישפיע על הגל המוקוזלי יביא לשינוי בקול וצרידות:

  • ממצאים שמוסיפים מאסה למיתרי הקול (למשל גידולים שפירים וממאירים, בצקת במיתרי הקול),
  • חוסר הצמדה של מיתרי הקול (למשל בשיתוק מיתר קול, וב”הזדקנות” של מיתרי הקול),
  • פגיעה בגמישות של המיתרים (למשל הצטלקות של מיתרי הקול),
  • פגיעה בשמירה על מתח המיתרים בעת דיבור או שירה תביא לשבירות בקול וצרידות.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​